עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
אד זה קיצור לשמי, לא קוראים לי אד באמת אבל זה השם חיבה והכינוי שלי.
אני בת 15 וחצי. (עכשיו 18 )
יש לי הרבה דברים לכתוב ולשתף.
אני מאוד דעתנית ועקשנית.
״איכשהו״ תמיד יוצא שאני חייבת לריב עם מישהו.
אני שונאת שקרים, אני מעדיפה להיות
כלבה ולומר את האמת בפנים מאשר להיות נחמדה וצבועה.
אני מאוד ישירה וזו לא תכונה טובה בכלל.
אני חולת אתגרים והרפתקאות, מקווה להקיף את העולם..

המייל שלי:
Ad12290@walla.com
חברים
דניאל
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
על התהליך שעברתי בעצמי.
25/08/2016 22:28
אד;-)

בשלב הזה אני רוצה לשתף אתכם ולהזכיר לעצמי על התהליך שעברתי.


עד לפני כשנה הייתי דיי חסרת ביטחון בנוגע לעצמי.

זה לא שלא אהבתי איך שאני נראת או ששנאתי איך שאני מתנהגת.

 פשוט לא התגאתי בזה.

תמיד כשאחרים אמרו לי מחמאות, הייתי מנסה למצוא את כל המיליון סיבות למה המחמאות אינן נכונות.

תמיד הרגשתי מאוד טוטלית.. כמעט בכל דבר שאני עושה, תמיד פרפקציוניסטית, תמיד חייבת להשמיע דעה, בטוחה שתמיד צודקת..

וכן, לא תמיד אהבתי את זה... הרגשתי פחות נחמדה, פחות נשית.

מלבד המעגל של החברים שלי, רוב מי שהכיר אותי, שנא אותי או לחילופין פשוט לא אהב אותי.

הכיתה שלי תמיד נאנחה כשהתחלתי לדבר, ובכוונה התחילו להפריע.

כולם שנאו שאני פתחתי את הפה ואמרו שאני חופרת.

זה לא עבר מולי כאילו כלום.. לפעמים עלו בי התהיות למה אני לא יכולה להיות שקטה כמו כולם כשצריך.

חוץ מהמורה לאזרחות שאהב את הרצון שלי לדבר, גם המורים לא ממש גילו אליי חיבה.


ואז.. לקראת סוף כיתה י"א שכבתי במיטה עם אחי, והתקיימה בנינו שיחה עמוקה. סיפרתי לו על הכל... כל מה שאני מרגישה.

הוא אמר לי, כאחד שבצבא, שאני צריכה לטפל בכל זה, כי זה יפגע בי בהמשך (במיוחד בצבא)

במילים הכי פשוטות הוא ייעץ לי ללכת לפגישה אחת עם פסיכולוג.

בהתחלה התנגדתי, אבל אחרי כמה ימים חשבתי שאולי באמת אנסה את הרעיון.

אז כך עשיתי, כבר מהפגישה הראשונה הרגשתי שאני יותר בטוחה בעצמי. הפסיכולוג פשוט הצליח להבין אותי כבר על השעה הראשונה. 

אני עדיין זוכרת איך הוא ישר קרא לי  שאני פתוחה, ישירה,חסרת מסננים בדיבור, ושאני צריכה להיות פוליטיקאית. 

לאט לאט התחלנו לעבוד על זה.

 סהכ נפגשנו 4 פעמים שבהם הוא הקשיב לי, ייעץ לי ועזר לי ליישם את העקרונות בחיים היומיום.

 זה היה תהליך ממושך אבל אני שמחה שעשיתי את הצעד הזה.

עכשיו אני לא מפחדת לומר בקול

 שאני יפה, מהממת, שאני בן אדם טוב!

והכי חשוב, למדתי לשלוט על הטוטליות שלי, למדתי לסתום כשצריך שבתכלס,זה הכי חשוב לקראת הצבא.

והמוסר השכל פה: תאהבו את עצמכם.

לפעמים אנחנו נוטים לראות את החסרונות שלנו במקום לראות את היתרונות, וזה ממש לא נכון. 

אנחנו צריכים להסתכל על הדברים החיובים שבנו ולהעצים אותם, להבליט אותם כך שכל אחד יוכל להבחין בהם, ולהתאהב בכם.

91 תגובות
אחותי
25/08/2016 17:06
אד;-)
אני לא מאמינה שאני רושמת את זה אבל...
אחותי גדלה והתפתחה להיות נערה מהממת.
היא פשוט יפהפייה בעיניי! 
כזו סקסית...
אני ממש שמחה עכשיו.
8 תגובות
יום חופש
12/07/2016 21:46
אד;-)
אתמול לקחתי יום חופש מהעבודה.
נזכרתי כמה כיף זה להיות בחופש, בלי צורך לעשות דבר.
בבוקר נסעתי עם אחותי ואמא לים.
הים...
כל כך מרענן, הגלים נעו בשקט והכל היה נראה מאוד רגוע.
מה גם שזה בין הפעמים הנדירות שראיתי את אמא שלי נרגעת ונחה. 
אני בהחלט חושבת שהיא הייתה צריכה את זה.

אחר כך הצטרפו אלינו חברי משפחה,
וביחד "קברנו" את אחותי בחול. אחד הילדים חשב שצריך לכסות בחול גם את הראש שלה והתחיל לפזר חול על הפנים שלה
וואו זה היה כל כך מצחיק ><
סימסתי לאיתן אם הוא רוצה שנצא , אמרתי לעצמי אם כבר יום חופש- אז כדאי לנצל עד הסוף.
אבל הוא הצטרף אליי רק בערב.
החלטנו ללכת לפאב מקומי,
הזמנו אבסולוט לבל, חדש בשבילי שהופתעתי ממנו לטובה, כי בדר"כ אני פחות אוהבת וודקה.
דיברנו הרבה, בגלל שלא יצא לנו ממש לדבר בזמן האחרון.
ורקדנו ביחד בצורה מטורפת, כמו שני משוגעים שמחפשים פורקן עצמי.
הרבה זמן לא השתחררתי ככה.
פשוט נתתי לגוף שלי להוביל אותי, 
זו הייתה הרגשה מדהימה.
פרט אחד אחרון, אני כל כך אוהבת את הבן אדם הזה!!!





5 תגובות
מיכה
10/07/2016 22:19
אד;-)
למרות החששות שלי, אני שמחה שמיכה גרם לי להרגיש שוב ידידה שלו.
אבל בכל זאת, משהו היה מרוחק..
מאז שנפרדנו, שזה היה לפני ארבעה חודשים, נפגשנו רק שלושה פעמים שזה קצת יחסית למפגשים שהיינו עורכים פעם.
כמו שאמרתי, מיכה הוא חלק מהחבורה שהייתי מסתובבת איתה המון. 
וכשהתחלנו לצאת, שנינו התרחקנו ממנה.
את מיכה הכרתי בכיתה ז' ואפשר להגיד שזה היה מעין קשר ממבט ראשון.
הוא למעשה זה שהכיר ביני לבין כל החבורה הזאת.
ובלעדיו הייתי לגמרי בודדה.
אני זוכרת את ההתחלה של כיתה ז', חוץ מאיתן (♥) לא היה לי אף אחד.
באמת מזל שהכרתי את מיכה.
בכל אופן, בערך 6 שנים שאנחנו מכירים, ואף פעם לא העלתי על דעתי שיווצר בנינו משהו.
למעשה, הייתי בטוחה שדניאל הוא זה שיתגלה כדלוק עלי כבר הרבה זמן אבל למעשה כל הזמן הזה זה היה מיכה.
אני הסכמתי לתת לקשר שלנו צ'אנס, והופתעתי לטובה.
הרגשתי כל יום איך אני מתרגשת לראות אותו, וכל יום שאני נמשכת  אליו יותר ויותר למרות שמעולם לא חשבתי עליו באופן כזה.
ואז.. החלטנו להפרד.
אני בכוונה משתמשת בלשון רבים כי זה היה מהצד של שנינו
זה פשוט.. לא הסתדר.
ואני הרבה זמן אחרי הלקאתי את עצמי.. למה אד.. למה את כל כך מטומטמת?
כל כך פחדתי שזהו, הידידות בנינו נגמרה, מעכשיו- רק מצבים מביכים.
ובאמת כשנפגשנו בפעם הראשונה, פחות דיברנו מתמיד. 
וכשהסתכלנו אחד על השני, הסטנו את המבט.

אבל עכשיו, במסיבה, זה השתפר, כבר צחקנו ביחד, דיברנו, אפילו תיארנו אותו הדבר את החברה החדשה של דניאל.
אבל בכל זאת, משהו היה מרוחק..
5 תגובות
עדכונים אחרי שלא הייתי פה הרבה זמן.
08/07/2016 14:35
אד;-)
וואו.
כמה זמן לא כתבתי בבלוג.
האמת? זה כבר נהיה דיי מצחיק שאני נזכרת בבלוג הזה רק פעם בשנה.
אבל הפעם לשם שינוי, כשסיימתי את הלימודים ויצאתי לחופש, מקווה שיהיה לי יותר זמן לשתף ולספר.

אז... מאיפה להתחיל?
קצת בעדכונים

כיתה י"ב... 
הייתה שנה מאוד עמוסה וקשה אבל כן גם שמחה.
אני לא כל כך יודעת במה לתלות את השמחה, בזה שנגמר הבית ספר - הבגרויות, מבחנים, ילדים מעצבנים ומורים מעצבנים?
או בזה שאת מסתכלת לאחור ורואה כמה דברים עברת בבית ספר: הכרתי חברים חדשים, עברתי חוויות של טיול שנתי, שיעורים מעניינים וכן הרבה אירועים של כיתה י"ב כמו טקס סיום ונשף סיום?

האמת היא, שמאז הפוסט האחרון, עברתי דיי הרבה שינויים בפן הזוגי, התחלתי זוגיות עם מיכה אבל זה נגמר אחרי זמן קצר, התחלתי זוגיות עם בחור רנדומלי אבל גם זה, נגמר...
לפעמים אני לא יודעת אם הבעיה היא בי, בבן זוג, או בסיטואציה בכלל..
אבל ככל שעובר הזמן, נדמה לי כאילו הבעיה היא בי.
זה קצת מבאס, ולא אשקר- זה מרתיע אותי להכנס למערכות יחסים חדשות.
הרי בשביל מה? 
שבמשך ימים אחדים אנחנו נרגיש ביחד הכי טוב בעולם ואחרי חודשים ספורים נפרד?
שאחר כך סתם נהיה במשחקי אגו מטופשים, ריבים מוזרים ועל מה? על כלום ושום דבר.
זה לגמרי מבאס..
אבל מה שקצת עוזר לי להשכיח את זה-
התחלתי לעבוד בעבודה חדשה, החבר'ה שם מאוד נחמדים והעבודה עצמה מאוד חווייתית,
קצת להכיר אנשים חדשים, לחוות דברים חדשים.

היום בערב גיא מזמין אותנו לבית שלו למסיבת גיוס של אחד החברים. 
כן אני יודעת נשמע מוזר, אבל מה לעשות שלגיא יש בית בית... שיכול לארח הרבה מאוד אנשים.
אני מאוד מקווה שאהנה, כי בזמן האחרון לא יצא לי כל כך להסתובב איתם, עם כל החבורה של גיא..
לא יודעת.. כל המקרה עם מיכה היה קצת מוזר. 
מקווה שזה לא יהיה מביך מידי.

שבת שלום(:
4 תגובות
אוף
26/10/2014 22:10
אד;-)
לפי מה שהבנתי אבא שלי מתכנן ביקור בישראל בשבוע הקרוב. 
זה מכניס אותי לדיכאון טוטלי. 
בשביל מה הוא צריך להגיע עכשיו?
מי צריך אותו+הבעיות שלו? 
אוף.
והעיקר הוא מצפה לדפוק בדלת באיזה יום בלי לומר כלום.
ומי הוא חושב שיפתח לו את הדלת?
רק אני. 
ואני ? מצידי שישאר שם בחוץ.
שיחזור לגרמניה.
ושישאר שם.

Lonely girl on the road
8 תגובות
שוב אין כותרת...
19/01/2014 22:26
אד;-)
זה פשוט מדהים כמה ששירים יכולים לשנות לך את המצב רוח מקצה לקצה.
תודה Revolverheld!
הלהקה הכי טובה בעולם!

טוב אז דיי הרבה זמן נטשתי את הבלוג, זה כי היה לי עומס מטורף בלימודים + התנדבות+ ריבים עם החברים.
אבל עכשיו הכל בסדר, יש קצת מנוחה עד מחצית ב', יאיי P:
קיבלתי תעודות יום שישי, ממוצע 93 :)))
הלוואי שאני אשאר ככה גם במחצית ב'
אני ממש עייפה אז אני לא אעשה פוסט ארוך, ובעצם כבר אמרתי כל מה שהיה לי לומר.
אז נתראה יותר פעמים תכופות בנתיים.
good night People

6 תגובות
סרטוןRevolverheld - Generation Rock
bitch (פוסט עצבני)
20/12/2013 23:18
אד;-)

bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch,
bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, 
bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch,
bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch, bitch,

FUCKING BITCH
I HATE HER SO MUCH!

עכשיו אני עצבנית כל כך כך כך כמו שמעולם לא הייתי!
אוףף!!!!
6 תגובות
week stuff
01/12/2013 17:55
אד;-)
טוב אז השבוע הזה היה מורכב מאוד...
יש כל כך הרבה דברים שקרו, אז במה נתחיל?
טוב אני מניחה על פי סדר כרונולוגי, יום ראשון הוא הראשון:)
אז יום ראשון היה לי יום הורים, הציונים טובים, הייתי מרוצה אבל אז המחנכת שלי התחילה לדבר על ההתנהגות שלי..
שאני אוהבת להתווכח ולעצבן אותה ושאני לא יכולה ליצור דיון, אני תוקפנית וחוצפנית, ומה היא בעצם *לא* אמרה עליי? 
אני לא מבינה למה היא כל כך שונאת אותי... כאילו בזמן שכל הילדים מהכיתה שלי היו 5 דקות אצלה, אני הייתי חצי שעה אם לא יותר, ואנחנו שוב מתחילות לריב.. הפעם בפני אמא שלי.
ואמא שלי מסתכלת ולא אומרת דבר, ואני אומרת למחנכת שלי שהיא מגזימה ואני בסה"כ רוצה להביע את דעתי. 
ואז היא אומרת משפט שאני לא אשכח: 
"אבל יש צורה לומר דברים אד! את לא מתנהגת נכון, זו לא התנהגות של בן אדם מנומס" 
אוקיי אז אני חיה.
אוף!! למה היא מקצינה כל דבר? באמת שאני לא כזו דוחה כמו שהיא תיארה אותי שם. 
אמרתי לה "אוקיי" והסתכלתי על הרצפה.
לרגע שררה דממה ואף אחת מאיתנו לא דיברה.
הרמתי את הראש והמחנכת שלי נפרדה מאיתנו.
כשיצאנו משטח בית הספר אמא שלי אמרה לי שהיא מאוכזבת ממני, כמה צפוי...
לא אמרתי כלום, כי מי אני בכלל שאגיב?..
קשה לי לשתוק ולא לומר שום דבר, קשה לי עם אנשים שיש להם דעות מנוגדות לי, אני יודעת, אני לא סובלנית בכלל, אבל כשהמורה שלי ביקשה ממני לשנות את ההתנהגות, שאלתי את עצמי איך אפשר בכלל לשנות את ההתנהגות שלי? זה משהו שמאפיין אותי תמיד, אני לא יכולה פתאום להפוך לאדם נחמד וסובלני...

וביום שני הלכתי לעשות בייביסיטר לשני אחים, אחד בן 5 והשני בן 3. 
זה סיפור קצת מצחיק, אני הכנתי להם שוקו והם צפו בטלוויזיה ואז הם התחילו לריב על השלט, כמובן הייתי צריכה לעצור הכל ולהפריד ביניהם אבל אז הקטן לקח את השלט ורץ איתו בכל הבית, הייתי צריכה לרדוף אחריו אולי איזה 10 דקות עד שהוא העיף את השלט מהחלון אל תוך הבית של השכנים.
"רועי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!" צעקתי עליו, " מה עשית??!!".
פאק. 
אמרתי לגדול שישמור על הבית ולקחתי את הקטן איתי לבית של השכנים, דפקתי להם בדלת והסברתי להם מה קרה, הם לא נתנו לנו להיכנס והאבא שם הלך לחצר שלו לחפש את השלט. שעה הוא חיפש את זה!! ואז הוא בא ואמר שאין אצלו שלט ואז אמרתי זה ליד השיחים, אני יכולה להיכנס ולקחת? 
"לא" הוא אמר וצעק לאישתו. 
ואז בא הכלב הענק שפשוט התנפל עליי ואני בדיוק הסתובבתי לפלאפון ופאק, אמאלה. צעקתי כל כך חזק שכולם נבהלו מהצרחה שלי...
האמא לקחה את הכלב ואמרה לי להיכנס לבית. 
לקחתי את השלט וסוף טוב הכל טוב.
זה היה ערב מצחיק כל כך! אמרתי לקטן שבחיים לא יזרוק יותר את השלט, הוא הבטיח לי שלא.

יום שלישי, הלכתי לטקס חנוכה של אחותי מהבית ספר שלה ולאחר מכן נפגשתי עם איתן (שסלח לי ) ונסענו לאכול עם ולריה..
היה נחמד אם כי הרגשתי לא ממש רצויה, הם דיברו על בית ספר ועל דברים כאלה והרגשתי לא קשורה כי לא הבנתי שום דבר ממה שהם צחקו עליו אבל ניחא, עדיין היה מצחיק.

יום רביעי, טקס חנוכה בבית ספר שלי, אני וחברה שלי תיכננו להבריז מהטקס אבל המחנכת שלי אמרה "תיצמדי אלי כל הטקס"
דמאט!! אני לא יודעת מה יש לה ממני...
היא חשבה שאני חברה שלה והתחילה לדבר איתי על הילדים שלה ועל זה שהילדה שלה בחוג טניס ובלה בלה בלה. 
הנהנתי כן וחייכתי רק בשביל הנימוסים אבל חבל שהיא עוד לא הבינה שזה ממש לא מעניין אותי לעומת הבנות האחרות.
ממש לא מעניין אותי.

יום חמישי לא היה משהו מעניין.
ויום שישי נפגשתי שוב עם איתן, עשינו מין שיחת נפש כזאת עד הלילה,
הוא צחק.
אני שמחה שזה מצחיק מישהו >
והאמת, קצת חששתי לספר לו, אבל הוא היה טיפה שיכור  אז התנחמתי בעובדה הזו..

ועכשיו נותר לי לאחל חג חנוכה שמח! 
5 תגובות
לעזאזל עם המורה הזה!
21/11/2013 18:08
אד;-)
אני לא מבינה למה המורה שלי למתמטיקה מתייחס אלי ככה.
אתמול אמרתי לו במפורש - "אני לא אהיה מחר, אני הולכת לעשות בדיקות"
הוא הסכים ואמר טוב.
היום הוא החליט לעשות בוחן פתע ולא הייתי.
חברים שלי אמרו לי שהמורה אמר שמי שלא היה מקבל 0.
מה 0 לעזאזל?!?!
אתמול אמרתי לך שאני לא אהיה ואתה מחליט לעשות בוחן ולתת לי אפס?!
איזה מורה חרא!!
דיי כבר עד שעבדתי קשה בשביל לקבל 85+ עכשיו הוא בא ומוריד לי את הממוצע עם 0????
אני הולכת מחר להרוג אותו בצעקות!
מצידי שישנא אותי, זה הדדי.
אני לא יכולה יותר עם המורה הזה, גם מטריד, גם מעצבן, גם נטפל, אוף!!!

6 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 הבא »